פק"ח
בית משפט לענינים מקומיים רמת גן
|
53978-06-11
29/10/2012
|
בפני השופט:
יעקב שקד
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אסנת אורנשטיין
|
הנתבע:
אורלי לוי
עו"ד ניר פלסר
|
| הכרעת דין |
פתח דבר, אני מודיע על זיכויה של הנאשמת מהעבירה המיוחסת לה, כמצוות המחוקק.
כתב האישום
- כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום, המייחס לה עבירה לפי סעיפים 4 (א) ו- 4 (ב)(1) לחוק לימוד חובה, תש''ט - 1949 (להלן - חוק לימוד חובה).
- בכתב האישום נטען כי הנאשמת, אימו של הקטין ששמו מצויין בכתב האישום (להלן - הקטין), אשר בעת הגשת כתב האישום, לפני כשנה ומחצה, היה תלמיד בכיתה ו' בבית הספר יסודי ברמת גן, מאפשרת ומתירה לקטין שלא להופיע בבית הספר באופן סדיר, כמתחייב על פי חוק לימוד חובה.
- עוד נטען בכתב האישום, כי בשלושה תאריכים שונים נשלחו לנאשמת הודעות בדבר אי ביקור הקטין בבית הספר, בנוסף לשיחות בעל פה, אך גם לאחר מכן לא דאגה הנאשמת שהקטין יופיע ללימודיו.
- מאז הגשת כתב האישום ועד עתה התקיימו מספר דיונים, אשר במסגרתם ניסה המותב הקודם, וכן מותב זה, להביא את הצדדים להסכמות שהקטין יבקר באופן סדיר בבית הספר.
- למרבה הצער, ניסיונות אלה לא עלו יפה, על אף שבדיון אחרון התחייבה הנאשמת כי תרשום את הקטין לבית הספר ללא דיחוי.
אציין, כי הרקע למחלוקת הוא שיבוצו של הקטין בבית ספר לחינוך מיוחד, שיבוץ שאיננו מקובל על הנאשמת, ולדבריה גם על הקטין.
דיון והכרעה
- בפי הסנגור הועלתה טענה, שאכנה אותה טענת סף, וכן טענות לגוף העניין, ואדון בהן להלן.
- סעיף 4 (א) לחוק לימוד חובה קובע כך:
" הורים של ילד בגיל לימוד חובה, או של נער בגיל לימוד חובה, חייבים, כל אחד מהם, לדאוג לכך שהילד או הנער ילמד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר".
סעיף 4 (ב)(1) לחוק לימוד חובה קובע כך:
" לא למד ילד או נער עד גיל 15 באופן סדיר במוסד חינוך מוכר, דינו של כל אחד מהוריו מאסר 2 חודשים או קנס 1,000 לירות, זולת אם הוכיח מעל לכל ספק סביר שעשה כמיטב יכולתו כדי שהילד או הנער ילמד כאמור".
סעיף 4 (ב)(2) לחוק לימוד חובה קובע כי:
" לא יובא אדם לדין לפי סעיף קטן זה, אלא לאחר שמנהל מוסד החינוך המוכר, בו רשום הילד או הנער, שלח לו בדואר רשום הודעה בכתב, שהילד או הנער לא למד כאמור, ואף לאחר משלוח ההודעה לא למד הילד או הנער, כאמור, בזמן מן הזמנים; ולא יובא אדם לדין לפי סעיף קטן זה אלא לאחר שעברו 7 ימים מיום משלוח ההודעה".
האם נשלחה הודעה כנדרש בדין?
- טענת הסף של הסניגור, שנטענה במסגרת טענה של אין להשיב לאשמה, הינה כי לא הוכח משלוח הודעה בדואר רשום, כאמור בסעיף שצוטט לעיל.
- בתום עדויות עדי התביעה, לאחר שהכריזה ב''כ המאשימה "אלו עדי", העלה הסניגור את הטענה וביקש לזכות את הנאשמת. תשובת ב''כ המאשימה הייתה כי ההודעה צורפה לכתב האישום, והכוונה למכתב מיום 30.05.11, החתום על ידי ב''כ המאשימה עצמה. כיוון שהסניגור טען, ובצדק, שמכתב זה לא הוגש באופן פורמלי כראיה, ביקשה ב''כ המאשימה להגישו בשלב זה.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת